חמדני ואח' נ' ש י א רפאל פרויקטים בע"מ

החלטה

בין הצדדים נערך הסכם מכר דירה.

התובעים הגישו התביעה בתיק זה בגין ליקויי בניה נטענים.

בסעיף 32 להסכם המכר נקבע, כי סכסוכים וחילוקי דעות בין הצדדים ימסרו להכרעתו של בורר, שימונה על ידי יו"ר הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין. כן נקבע, כי הבורר יהיה חייב להכריע בנושאים השנויים במחלוקת על פי הדין המהותי ויהיה חייב לנמק את פסק דינו. הבורר יהיה פטור מלדון על פי דיני הראיות וסדרי הדין הנוהגים בבתי משפט. הובהר, כי סעיף זה מהווה הסכם בוררות.

הנתבעת מבקשת לעכב את ההליכים נוכח תניית הבוררות והתובעים טוענים, כי יש לבטל את תניית הבוררות, בשל כך שמדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד.

בחנתי את טענות הצדדים ומבלי להכריע בשאלה האם מדובר בחוזה אחיד (אף שנראה, כי אכן כך הדבר), הרי שלא מדובר תנאי מקפח.

הסכם בוררות מקובל, אינו מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד.

במקרה זה, מדובר בתנאי המפנה הצדדים לבוררות, בצורה שוויונית, מבלי שיש לנתבעת השפעה על זהותו של הבורר.

המקרה בפנינו שונה ממקרים אחרים בהם נקבע בתניית הבוררות, לדוגמא, כי הבורר יהיה מהנדס הקשור לקבלן או ארגון הקבלנים, בו חבר הקבלן. במקרים כאלו, נפסלה תניית הבוררות.

מאידך, ככל שנקבע בתניית הבוררות כי הבורר ימונה על ידי ארגון נייטרלי, אושרה תניית הבוררות בהסכם המכר.

אין ספק, כי יו"ר ועד לשכת עורכי הדין במחוז הינו גורם נייטרלי, אשר יוכל לפעול לקביעת זהות הבורר, באופן אובייקטיבי ללא חשש למשוא פנים.

כך גם אין בסיס להנחה, לפיה קביעת זהות הבורר על ידי יו"ר ועד לשכת עורכי הדין בבאר שבע, מקנה לנתבעת השפעה רבה יותר על קביעת מקום הבוררות. אין הכרח כי הבורר אשר ימונה יקיים הבוררות דווקא בעיר באר-שבע, וחזקה על יו"ר ועד לשכת עורכי הדין במחוז, כי בעת קביעת זהות הבורר ישקול את עמדות שני הצדדים לעניין מקום הבוררות, לרבות את עמדת התובעים, המבקשים לקיימה בעיר אשדוד.

יש לזכור, כי לתובעים תהיה שמורה האפשרות לפנות לבית המשפט המוסמך (הוא בית המשפט המחוזי) בקשר להליך מינוי הבורר, ככל שיימצא כי נפלו פגמים בהליך האמור.

באשר לתנאי הבוררות, הכפפת הבוררות לדין המהותי וחיוב הבורר לנמק את פסיקתו, מבטיחים את זכויות התובעים. מתן האפשרות שלא לפעול בהתאם לדיני הראיות ולפרוצדורה הנהוגה בבית משפט הינה תנאי מקובל בהסכמי בוררות, אשר מאפשר קיומה של הבוררות בנוחות ובמהירות.

בקשת התובעים הינה לביטול תניית הבוררות, אך לא נמצא שיש מקום לעשות כן. כך גם לא נמצא, כי קיימים שיקולים המצדיקים הימנעות מעיכוב ההליכים, נוכח קיומה של תניית הבוררות.

לפיכך, אני מורה על עיכוב ההליכים בתובענה.

התובעים יישאו בתשלום הוצאות הנתבעת בסך של 2,340 ₪.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ג, 01 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: